ג'ון פאד
לידה |
31 באוגוסט 1819 סקוטלנד, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה | 22 באוקטובר 1902 (בגיל 83) |
יצירות ידועות | דיוקן ג'ורג' וושינגטון זוכה להצדעה בטרנטון, גירוש אדם וחווה |
ג'ון פאד (באנגלית: John Faed; 31 באוגוסט 1819 – 22 באוקטובר 1902) היה צייר סקוטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ון היה בנם הבכור מבין ששת ילדיהם של ג'יימס פאד, ומרי פאד, לבית מקג'וך. שני בנים נוספים, תומאס פאד וג'יימס פאד, הפכו גם הם לאמנים, וכך גם אחותו סוזן פאד.
ג'ון החל לצייר מיניאטורות של אנשים מקומיים כשהיה רק בן תשע.[1]
העיתון "המבקר השבועי של טירת דאגלס" ב-19 באוגוסט 1831 ציין כי בבחינה של בית הספר ג'ירטון "הוצג לקהל ספר מפות יפה ומדויק שבוצע על ידי ג'ון פאד, כדוגמה לרישומים רבים ומגוונים שלו, אשר לעיתים קרובות עוררו את הערצתם של כל מי שראה אותם".
הוא עבר לאדינבורו ב-1840 וב-1841 הציג את עבודתו הראשונה באקדמיה הסקוטית המלכותית. בשנת 1848 הוא רשום כצייר מיניאטורות באדינבורו.[2]
פאד צייר בעיקר סצנות דתיות, ספרותיות והיסטוריות. הוא הציג באקדמיה הסקוטית המלכותית ובאקדמיה המלכותית כמעט ללא הרף. כשהיה נשיא איגוד האמנות היפה של קירקודברייטשייר ב-1899, דיוקנו של סר אייזק ניוטון הוצג בתערוכה שהתקיימה ביולי ואוגוסט באותה שנה. לפאד היו קהל עוקבים גם בארצות הברית.[3] דיוקנו של ג'ורג' וושינגטון היה הבסיס לחריטת פסל דיוקן של ויליאם הול הצעיר ששימש להמחשת מאמר על וושינגטון במגזין ההיסטוריה האמריקאית ב-1880.[4] ציורו המצליח ביותר "שייקספיר וחבריו בטברנת בת הים" נמכר לאמריקאי ב-1851.
את ציוריו, הפופולריים בבריטניה הוויקטוריאנית, ניתן למצוא היום באוספים פרטיים וציבוריים, כולל הגלריה הלאומית של סקוטלנד.
ב-1859 הוא עזר לג'וזף נואל פאטון להקים את חיל המתנדבים הראשון של אדינבורו מבין האמנים בעיר ושימש כסגן שלו. [5] הוא היה חבר פעיל בקהילה שבה הקים לבסוף את ביתו. הוא עזר להגות ולפתח מספר פרויקטים קהילתיים בניין העירייה שנפתח באוגוסט 1885 על ידי אחיו תומאס פאד, אז אקדמאי מפורסם.[6]
פאד חלה במחלה קשה בקיץ 1902. הוא עבר התגורר עם אחותו סוזן פאד ומת שם ב-22 באוקטובר בגיל 83. הוא נקבר לצד אשתו, ג'יין מקדונלד (נפטרה 1897), בחצר הכנסייה של קהילת גירטון. סוזן נקברה לידו ב-1909.[7]
סה"כ יצירותיו הידועות הוא 278 פריטים. מתוכם, 241 הוצגו באקדמיה המלכותית הסקוטית, עשרים מהם הוצגו באקדמיה המלכותית, ותשעה עשר הוצגו באקדמיה המלכותית בלבד, הרשימה נחשבת לא שלמה.
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גירוש אדם וחווה
-
שקספיר וחבריו בטברנה
-
ג'ורג' וושינגטון בטנטון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Steel, David. "The Faeds: A Remarkable Artistic Family". Gatehouse of Fleet.
- ^ Scottish Post Office Directories: Office Edinburgh & Leith directory. 1848–1849. p. 39.
- ^ McKerrow, Mary (1982). The Faeds, A Biography. Edinburgh: Canongate Publishing Ltd. p. 34.
- ^ DeCosta, B. F. (August 1880). "The Traditional Washington Vindicated". The Magazine of American History. A. S. Barnes & Company. V (2): 81–102. Portrait of Washington, steel engraving, by Holl
- ^ Maj-Gen J.M. Grierson, Records of the Scottish Volunteer Force 1859–1908, Edinburgh: Blackwood, 1909, pp. 128–30.
- ^ "Susan Bell Faed". Kirkcudbright Galleries.
- ^ Gravestone Transcriptions: Girthon Parish". Gathouse Folk.